נייר עמדה | בדמייך חיי | בנק דם טבורי ציבורי

                                                                                                                                9/11/2011

דם טבורי ציבורי בישראל - נייר עמדה אודות הצורך באיסוף ממוקד

למטרת בירור הצורך הכמותי של מנות דם טבורי ציבורי בישראל, המיועדות לספק מענה מקיף לתושבי ארצנו - ארץ קולטת עלייה, בעלת מרקם אתני מגוון ופסיפס עדתי נרחב. חושב, כי הכמות הראשונית שתוכל לכסות קשת רחבה של חולים בישראל בעלי מוצא שונה וממגוון עדות - עומדת על רמה של כ- 35,000 מנות דם טבורי סה"כ לאוכלוסיה הכללית, אולם בעדות ישראל מסוימות עקב גודלן הקטן יחסית ומהעובדה שבמאגרי תאי גזע ההמטופואטיים (של מערכת הדם) הקיימים כיום - יצוגם עדיין נמוך מאוד יחסית ורחוק מלענות על הדרישות לחולים שיזדקקו חלילה להשתלות אלו, יש צורך ברור באיסוף ושימור של מספר גדול יחסית לגודל העדה כך שאכן יתן סיכוי סביר וריאלי לדרישות הצפויות.

יחד עם זאת יש להדגיש העובדה שחלק נרחב מהנישואים כיום באוכלוסיה בישראל הינה בין יוצאי עדות שונות, דבר המגביר השונות הגנטית בצאצאים של זוגות אלו. לפיכך, דרישת מאגר של לפחות 35,000 מנות דם טבורי - הינה חד משמעית.
 

קהילות צפון אפריקה

תושבי ישראל יוצאי מרוקו מונים מעל ל 550,000 איש. כמות של כ- 3,300 מנות דם טבורי אשר ייתרמו ע"י היולדות מעדה זו או יולדות שלפחות אחד מהורי בני הזוג ממוצא זה, יספקו מענה בסיסי לחולים שמוצאם ממרוקו וזקוקים להשתלת תאי אב.

מספר התושבים המוגדרים כיוצאי מדינות אלג'יריה טוניסיה לוב ומצרים, אשר עלו לישראל במשך השנים ומתגוררים בה כיום, עבר את רף ה 350,000. כמאגר ראשוני לקבוצה זו, כ- 2,100 מנות דם טבורי שייאספו מהיולדות אשר מוצאם במדינות הנ"ל או כאמור, ההורים של לפחות אחד מבני הזוג (הורי היילוד) מוצאם מעדה זו, יוכלו לענות על הצורך החשוב של השתלות תאי אב לחולים יוצאי קהילות צפון אפריקה הזקוקים לכך.

הקהילה האתיופית אשר מוצאה במזרח אפריקה, מונה כ 150,000 איש בישראל. נכון להיום, מפאת חסרון בנתונים רפואיים, ישנו קושי בקביעת כמות המנות הנדרשת ליצירת מאגר עבור הקהילה. עם זאת, ניתן לשער כי 1,500 מנות יספקו תגובה התחלתית לחלק ראוי מבני העדה. יש להדגיש כי לקבוצה זו ישנה ייחודיות ונבדלות גנטית גבוהה מול שאר קבוצות האוכלוסיה. בנוסף לכך, עקב קריטריונים רפואיים מחמירים אין לקהילה זו ייצוג ראוי ואף לא מינימלי במאגרי מח העצם והדם הטבורי המקומיים והעולמיים. בכל הקשור למענה הולם לחולים מבני עדה זו, רק בשנים האחרונות ניתן להבחין בניצני תחילתו של תהליך - אשר ללא סיוע ממשי - יתקדם אולי בעוד שנים רבות.
 

קהילות מרכז אסיה

תושבי הארצות האסיאניות (אוזבקיסטן, גיאורגיה, טג'יקיסטן, קירגיזסטן, קזחסטן, טורקמניסטן, אזרבייג'אן ועוד) ובהם יהודי בוכרה, החיים כיום בישראל, מהווים מעל 20% מסך יוצאי ברית המועצות לשעבר [העולים ממדינות רוסיה ואוקראינה נמנים עם יוצאי מדינות אירופה (ראה להלן), ומהווים כשני שלישים מתוך כלל יוצאי ברית המועצות לשעבר אשר עלו לישראל] שעלו לישראל במשך השנים. מדובר על יותר מ 250,000 תושבים. על מנת לתת מענה מינימלי לחולים ממוצא זה יש צורך בשימור של כ- 3,750 מנות דם טבורי שייתרמו ע"י יולדות בעלות מוצא משפחתי מהארצות הנ"ל כמפורט לעיל.
 

קהילות יוצאי אירופה

כידוע, קיים קשר גנטי קרוב בתוך הקבוצה הגדולה של יוצאי אירופה [ע"פ טבלת מחקר אודות היחס והקשר הגנטי לפי ארץ מוצא, ראה תרשים בסמוך] הנמנים על ארצות המוצא השונות (רוסיה, רומניה, פולין, אוקראינה, צרפת, הונגריה, גרמניה ועוד. בקבוצה זו נמנים גם יוצאי אנגליה, ארגנטינה ועוד [ליטא, דרום אפריקה, קנדה, סלובקיה, אוסטרליה - רוב בני ארצות אלו נמנים על יוצאי מדינות הגוש האירופאי הנזכר כאן. ארצות דרום אמריקה, ברזיל ועוד - חלקם מחושבים עם יוצאי מדינות אירופה וחלקם נמנים עם יוצאי סוריה עירק ואירן]). ישנו דמיון גנטי רב העולה מסיווג הרקמות בתוך קבוצה גדולה זו, ואמנם כיום, עבור רוב החולים ממוצאים אלו ניתן מענה ממאגר מח העצם הבינלאומי (ועובדה זו נכונה בישראל רק לבני המוצאים הנ"ל), אולם עיון בנתוני הלמ"ס מראה בצורה ברורה כי קבוצה זו מהווה חלק גדול ולמעשה כמעט מחצית מהאוכלוסיה הכללית בישראל, כלומר מעל 3 מליון איש.

נתונים אלו מלמדים כי למרות הקשר הגנטי הקרוב ועל אף ההיתכנות היחסית גבוהה במציאת מנה תואמת במאגרי מח העצם והדם הטבורי הבינלאומיים עבור חולה אשר מוצאו מאחת המדינות הנ"ל, עדיין יש צורך בשימור התחלתי של כ- 9,000 מנות דם טבורי אשר ייאספו מיולדות בעלות מוצא דומה אך מגוון, וזאת בצירוף לעובדה שישנה ייחודיות גנטית אצל יהודים אלו בהשוואה ללבנים אירופאיים לא יהודים. ובכך יורחב המענה המיידי אף לחולים מקבוצה זו.

עוד ראוי לציין כי מנתוני הלמ"ס ומנתונים הקיימים במאגרים הציבוריים אודות קבוצה גדולה זו ובעיקר אצל חלק מיוצאי ברית המועצות, ישנה כמות לא מבוטלת של נישואי תערובת, ובכללם זוגות רבים שמוצאם של אחד מבני הזוג הוא לא יהודי בצורה מלאה או חלקית. אדם אשר נולד להורים מנישואי תערובת והינו חולה הזקוק להשתלה, יתקשה למצוא מענה מתאים למחלתו עקב השונות הגנטית המאפיינת אותו.

היחס והקשר הגנטי לפי ארץ מוצא בסיווג הרקמות בקרב התורמים במאגר תורמי מח עצם של הדסה,
בעריכת ד"ר שושנה ישראל - מנהלת המעבדה לסיווג רקמות,
קבוצת מחקר הדסה והמחלקה לביואינפורמטיקה NMDP.

 

קהילות הבלקן

יוצאי ארצות הבלקן (טורקיה, יוון, בולגריה, אלבניה ועוד) בישראל מונים מעל 150,000 איש. סך של 1,500 מנות דם טבורי יוכל לכסות מהותית חלק מסוים של החולים יוצאי הארצות הללו.
 

קהילות המזרח

מספרם של יוצאי עירק אירן [אודות יוצאי ארצות אלו שנתפזרו לארצות דרום אמריקה ראה הערה לעיל בקטע אודות קהילות יוצאי אירופה] ואפגניסטן הגרים כיום בישראל עומד על כ 550,000 איש בקירוב. מאגר ממוקד של כ 5,500 מנות דם טבורי שמקורן ביולדות שמוצאן מהארצות הנ"ל, יספק בסיס ריאלי לשימוש בחולים ממוצא זה הזקוקים להשתלה.

מנין היהודים יוצאי כורדיסטן הפזורים ברחבי הארץ הוא 150,000. כמות מוערכת של 1,500 מנות דם טבורי התואמות למוצא זה, תתן מענה חשוב לחולים הממתינים להשתלה מקרב אוכלוסיה זו.

כלל יוצאי פקיסטן, הודו, סוריה ולבנון המוגדרים כתושבי מדינת ישראל, מונים מעל 150,000 איש. הקפאת 2,250 מנות דם טבורי מיולדות יוצאות ארצות אלו, תתן תגובה עיקרית לקבוצת אוכלוסיה זו.

מספר העולים מתימן במשך השנים והמתגוררים כיום בישראל עבר את רף ה 200,000 איש. איסוף ושימור 2,000 מנות מקרב יולדות העדה, יתן מענה ראשוני בהשתלות תאי אב לזקוקים לכך ממוצא זה.
 

ערביי ישראל

האוכלוסיה הערבית בישראל מונה מעל מליון וחצי איש ומהווה כ 20% מהסך הכללי של אוכלוסיית הארץ. בקהל יעד הטרוגני זה ישנם פלגים רבים: דרוזים, בדואים, מוסלמים, נוצרים, ערבים מארצות מוצא שונות ועוד, ואמנם קבוצה זו מתפרסת על איזורים שונים ובתצורות משפחה שונות כגון חמולות, אולם מבחינה גנטית ניתן להתייחס למגזר זה כמקשה אחת.

בנוסף לכך, קבוצה זו אינה מיוצגת כראוי במאגרי התורמים העולמיים והמקומיים, לפיכך נראה כי יש לשאוף לבסיס התחלתי הכולל בנק של 5,000 מנות דם טבורי שייאספו בצורה מגוונת מיולדות אוכלוסיה זו, אשר יגדיל את רשת הביטחון אצל אותם הנזקקים להשתלות תאי אב מקרב מגזר זה.
 

נספחים

1. ככל הידוע, לא נעשה מעולם מחקר מקיף בתחום זה במדינת ישראל על שבטיה ועדותיה.
2. השערוך במסמך זה מתבסס על תחשיבים דומים שנעשו על ידי הרשויות בארה"ב בנוגע לתכנית עבור בנק דם טבורי לאומי בארה"ב, ובחלקו הנרחב על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - שנתון סטטיסטי לישראל 2010, ופרסומים נוספים של הלמ"ס אודות יוצאי חבר העמים, הקהילה האתיופית, וכן הערבית בישראל. נעשה שימוש אף בפרסומים שונים של המשרד לקליטת עלייה. הנתונים אודות עדות מסוימות נתקבלו מהגופים המייצגים את אותן הקהילות.
3. קיים אחוז סטייה מדגמי בנתוני הלמ"ס. ייתכן שישנה סטייה מדגמית אף בשערוך הנוכחי.
4. חשוב לדעת כי ישנם 'יחסי גומלין' מסוימים בין מעגלים שונים של קבוצות אוכלוסיה, במילים אחרות, ישנן מנות דם טבורי שנאספו מיולדות בעלות מוצא מסוים, אשר יכולות להתאים להשתלת תאי אב אף בחולה ממוצא שונה.
5. חשוב לציין כי בנק ציבורי לאומי המורכב ממנות דם טבורי ממגוון העדות המצויות בארץ והנזכרות במסמך זה, יספק מענה אף ליהודי התפוצות עקב הדמיון הגנטי.
6. יש לתת תשומת לב לכך שבמשך השנים ועם קליטת העלייה ויישוב הארץ וכו', התופעה של נישואים בין-עדתיים הולכת וגוברת ככל שהזמן חולף. אם בעבר הלא רחוק התקיימו קהילות מאוד שמרניות וסגורות אשר היו מחתנות במעגל הפנימי שלהן את בניהן עם בנותיהן, הרי שהיום המצב השתנה וממשיך להשתנות לבלי היכר. נישואים בין-עדתיים הם דבר שבשגרה ובהחלט משנים את התמונה הכללית. התינוקות הנולדים להורים בעלי מוצא שונה יזדקקו אף הם [חס וחלילה בעת מחלה קשה המצריכה השתלת תאי אב] למנה מתאימה ונדירה עוד יותר. התמהיל הגנטי של הילדים החיים כיום במדינת ישראל שונה מהותית מהתמהיל הגנטי של הוריהם וסביהם, תמורה משמעותית זו גורמת לשינוי כללי ובלתי פוסק בפרופיל הגנטי של האוכלוסיה היהודית. מסיבה זו, נדרשת התאמה רציפה ובלתי פוסקת של תגובה בצורת אחסון מנות דם טבורי במאגר הציבורי על מנת שישקפו את הגנטיקה של כלל האוכלוסייה נכון לכל רגע נתון, ובכך יתנו מענה כמעט מלא ומוחלט - בהתאם לדרישות.
     a. נתון מוצק המדגיש את העובדות הנ"ל מופיע בדו"ח הסיכום  של ארגון תורמי מח העצם העולמי BMDW לשנת 2009, שם נזכר כי מתוך מנות הדם הטבורי שנוספו למאגרים הציבוריים של דם טבורי בישראל בשנת 2009, כ-42% הינם בעלי מאפיינים גנטיים ייחודיים בסיווג הרקמות !
     b. מתוך מכלול המנות המאוחסנות בבנקי הדם הטבורי הציבוריים בישראל, 45% הן ממוצא מעורב.
     c. כמחצית מהמנות שנשלחו להשתלה היו מתורמים ממוצא מעורב.
7. בתוך הסך הכללי הנזכר בראש מסמך זה יש לחשב גם את אותם קהלים שיקבלו מענה מסוים מהמאגר של תורמי מח העצם הפוטנציאליים. מאידך, אצל קהלים אחרים - האפשרות הזו לא תמיד ריאלית.
8. הבנקים הציבוריים לדם טבורי בישראל: 'בדמייך חיי' ובנק הדם הטבורי של מד"א - פועלים בשיתוף פעולה ובתאימות ראויה, יחד עם עמותת ICBB, להלן כמה דוגמאות.
     a. השתלה כפולה - אדם בוגר שנזקק להשתלת תאי אב ועקב משקלו נזקק להשתלת שתי מנות דם טבורי זהות. המנות שנמצאו מתאימות להשתלה עבורו נשלחו משני בנקי הדם הציבוריים בישראל.
     b. 'מבצע הודיה' - נערה צעירה (22) ממוצא קוצי'ני [קוצ'ין - עיר גדולה בהודו בעלת קהילה יהודית עתיקה אשר שמרה על בידול יחסי במשך מאות ואלפי שנים] שחלתה בלוקמיה חריפה ולא נמצא לה תורם מח עצם מתאים במאגרים הבינלאומיים. במבצע משותף של הבנקים הציבוריים - שנערך בתקופה של ארבעה חודשים, נערך איתור ממוקד עם היענות מרשימה בקרב בני העדה ההודית בארץ, להלן הנתונים:
          i. פניות שנתקבלו במוקד המיוחד שהוקם עבור מבצע זה: 328.
         ii. זוגות המצפים ללידה: 5, נבדקו לסיווג רקמות.
        iii. כ 100 יולדות המתאימות-פוטנציאלית רשמו עצמן ברישום מוקדם לתרומת הדם הטבורי.
        iv. נאספו מעל 50 מנות דם טבורי בקרב יולדות ממוצא הודי-קוצ'יני.
         v. איסוף הדם הטבורי בוצע ע"י אוספות מקצועיות ב 16 מרכזים רפואיים בכל רחבי הארץ.
        vi. נמצאו 2 מנות דם טבורי התואמות להשתלה עבור הודיה !
       vii. מעבר להצלת החיים החשובה שהשיג מבצע זה, המסקנה שצפה ועלתה מאליה היא כי מבצעים ממוקדים בקהלי יעד מוגדרים דוגמת 'מבצע הודיה' והקהילה הקוצ'ינית בארץ - אפשריים בהחלט. בזמן קצר ועם היענות גבוהה מצד היולדות והמרכזים הרפואיים ברחבי הארץ, המבצע הלוגיסטי המורכב שהוכח כפיילוט ראשוני - הצליח מעל ומעבר.
    c. קידום המודעות הציבורית - הבנקים הציבוריים מתחזקים אתרי אינטרנט  העוסקים בתחום הדם הטבורי הציבורי, מגמתם העיקרית היא להעלות בקרב הציבור את המודעות לחיוניות הגדלת הגיוון של בנקי הדם הטבורי הציבוריים בישראל.
    d. קידום החקיקה הממשלתית - קביעת חוק הדם הטבורי ואישור הנהלים והתקנות בועדת העבודה הרווחה והבריאות בכנסת, יישום ואכיפת החוק באמצעות עיגון תקציבי. לעת עתה אושר ע"י סגן שר הבריאות הרב יעקב ליצמן תקציב בודד הכולל כיסוי חלקי בלבד.
   e. ביום 18/07/2011 התקיים 'יום ההצדעה הראשון בכנסת לבנקי הדם הטבורי הציבוריים בישראל', ביוזמת ח"כ זאב בילסקי - ראש השדולה לבנקי דם טבורי ציבורי בישראל ובהשתתפות יו"ר הכנסת ח"כ ראובן ריבלין, יו"ר ועדת הערו"ב ח"כ חיים כץ, סגן שר הבריאות - ח"כ הרב יעקב ליצמן וחברי כנסת מכל חלקי הבית, ראשי האקדמיה, רופאים משתילים ומושתלים המהווים עדות חיה לחשיבות מפעל חיים חיוני זה - ולצדם נאמני בנקי הדם הטבורי הציבוריים בישראל.
9. בפילוח העדתי סך המנות הכללי עובר את המינימום הנזכר בראש מסמך זה, יש להביא בחשבון את הדברים המופיעים בסעיף 4 הנ"ל אודות יחסי הגומלין במעגלים מסוימים בתוך קבוצות האוכלוסיה, וכן כי מדובר בשערוך ראשוני.
 

על החתום:

פרופ' גדעון בך - מנהל רפואי המאגר הציבורי לדם טבורי 'בדמייך חיי'.
פרופ' יצחק יניב - יו"ר איגוד המטולוגיה אונקולוגיה לילדים בישראל. ראש המערך ההמטו-אונקולוגי, המרכז הרפואי לילדים 'שניידר'.
פרופ' ראובן אור - מנהל המחלקה להשתלות מח עצם, המרכז הרפואי 'הדסה עין כרם'.
ד"ר שושנה ישראל - מנהלת המעבדה לסיווג ותאום רקמות, המרכז הרפואי 'הדסה עין כרם'.
ד"ר משה ישראלי - חוקר, המעבדה לסיווג רקמות, המרכז הרפואי 'רבין'.
פרופ' אילת שנער - מנהלת שירותי הדם של מד"א.