יתרונות הדם הטבורי | בדמייך חיי | בנק דם טבורי ציבורי

כבר בשנת 1974 גילו חוקרים שהדם הטבורי עשיר בתאי אב. שנים עברו עד שהוכח שניתן להשתמש בו להשתלת תאי אב של מח עצם ועד שפותחו השיטות והוקמו בנקי הדם לאיסוף, עיבוד ושימור הדם הטבורי.

ההשתלה הראשונה של תאי אב מדם טבורי בוצעה ב- 1988 בפריז, מתאי אב שנאספו מהדם הטבורי שנאסף מאחות החולה וב- 1993 בוצעה ההשתלה הראשונה של דם טבורי מתורם זר (שאינו בן משפחה) לחולה לוקמיה.

מאז, השימוש בדם טבורי כמקור לתאי אב המטופואטיים (של מערכת הדם) להשתלה הולך וצובר תאוצה והשיטות לשימורו והשתלתו הולכות ומתפתחות. החוקרים אוספים את המידע המצטבר, מנתחים ולומדים אותו כדי לפתח ולעדכן את היישומים והטיפולים השונים. 

למאגרי הדם הטבורי שתי יתרונות מרכזיים ומשמעותיים על פני מאגרי תורמי מח עצם: זמינות ותאימות.

1. זמינות - הדם הטבורי הינו "מוצר מדף" המוכן לשימוש מיידי בכל מקום בעולם בתוך שעות עד ימים מרגע מציאת ההתאמה ודרישתו להשתלה, זאת לעומת תהליכי החיפוש, האיתור, הבדיקה, ההכנה והתיאום של השתלה מתורם מח עצם בוגר, תהליך האורך בממוצע כ 4-6 חודשים. זמינות זו מהווה יתרון משמעותי לסיכויי הצלחת ההשתלה, התלויה במידה רבה במצבו הגופני של החולה, העלול להתדרדר ככל שהזמן חולף. הזמינות המיידית של הדם הטבורי עשויה להשפיע ישירות על הסיכויים להצלחת ההשתלה והבראת החולה. הארגון הלאומי לתרומות מח עצם בארה"ב – NMDP מדווח שכשליש מהחולים עבורם מתבצע חיפוש במאגר, הופכים ללא מתאימים להשתלה תוך כדי המתנה למציאת התאמה.

במחלות גנטיות רבות, בהן ניתן לטפל באמצעות השתלת תאי אב המטופואטיים, הזמינות חשובה במיוחד. את ההשתלה בתינוקות המאובחנים כחולים, למשל, רצוי לבצע מוקדם עד כמה שניתן קודם שפיתחו תסמינים קליניים של המחלה – תוך שבועות עד חודשים בודדים לאחר הלידה. מאגר דם טבורי ציבורי גדול ייתן את הסיכוי הטוב ביותר לתינוקות החולים, שהצלחת ההשתלות בהם גבוהה במיוחד, ועל כך אכן כבר דווח בעולם.

2. תאימות - הדם הטבורי שנאסף מיילודים בהם המערכת החיסונית עדיין אינה מפותחת במלואה – נחשב כ"נאיבי" יחסית וניתן לבצע השתלה מוצלחת גם כאשר קיים חוסר התאמה חלקי בסיווג הרקמות בין הדם הטבורי לחולה המושתל. מקובל לבצע השתלות דם טבורי גם בהתאמה של 4 או 5 מתוך 6 אתרי סיווג הרקמות וזאת לעומת השתלות מח עצם או דם פריפרי מתורם, בהן נדרשת התאמה מלאה של 10 מתוך 10 אתרים של סיווג הרקמות.
 

המשמעות היא שניתן להסתפק במאגר קטן בהרבה של דם טבורי בכדי לתת מענה לחולים רבים יותר ובפרט לחולים בעלי סיווג רקמות נדיר, המתקשים למצוא תורם מתאים במאגרי התורמים.

מעניין לציין בהקשר זה, כי על אף חוסר ההתאמה והשוני בסיווג הרקמות של האימא ושל העובר (ההתאמה ביניהם הוא רק 50%) מתקיים מעבר רצוף בין מערכת הדם של היולדת לבין מערכת הדם של התינוק באמצעות השליה -  ובכל זאת אין דחייה, לא של האם נגד העובר ולא של העובר נגד האם. ככל הנראה, יש לזה קשר לעובדה שבהשתלות מדם טבורי קיימת רמה פחותה בהרבה של דחייה, על אף חוסר ההתאמה החלקי הקיים ברוב ההשתלות של דם טבורי.

יתרונות נוספים לדם הטבורי:

 • אין כל כאב או סיכון לתורם (למעשה האם היולדת ו\או התינוק) באיסופו.
 • ניתן בקלות למקד את האיסוף בקרב קבוצות מיעוט ספציפיות.
 • ניתן לשמור תאי אב אלו בהקפאה עמוקה לשנים ארוכות.
 • התאים נקיים ממחלות ופגמים השכיחים יותר ככל שגיל התורם עולה.
 • אין סכנה שהתורם יסרב לתרומה בהימצא התאמה או יחזור בו תוך כדי תהליך ההשתלה
 • פחות GVHD – תופעה שבה התאים המושתלים תוקפים את החולה שבגופו הושתלו התאים. תופעה זו, מהווה גורם מוות וכישלון מרכזי בהשתלות מח עצם והיא גם בעלת השפעה מרובה על איכות חיי המושתל במשך שנים רבות לאחר ההשתלה. התופעה קיימת בשכיחות פחותה בהרבה בהשתלות מדם טבורי וכמעט שאינה מופיעה בצורתה החריפה.

לדם הטבורי יש כיום גם מספר חסרונות, לעומת השתלות מח עצם או דם פריפרי מתורמים:

1. פחות תאים. בהשתלות מח עצם מתורם בוגר נאספים פי 10 עד פי 100 תאים לעומת השתלות מדם טבורי, כמות הדם שנשאר בחבל הטבור הוא מוגבל ולא ניתן לאסוף יותר. אמנם הוכח שניתן להסתפק בכמות פחותה זו של תאים, עקב האופי הברור של תאי אב מתרבים, אולם כתוצאה מכך, עד לא מכבר, רוב ההשתלות בוצעו בילדים שמשקלם מועט או במבוגרים בעלי משקל נמוך. בשנים האחרונות פותחו שיטות המאפשרות השתלה של 2 מנות דם טבורי בו זמנית, וכך מתאפשר השימוש בדם טבורי להשתלה גם במבוגרים. כמו כן, נמצאות בפיתוח מתקדם מספר טכנולוגיות לריבוי וגידול תאי האב במעבדה, פתרון העשוי לתת מענה טוב יותר לבעית מיעוט התאים.

2. משך זמן ארוך יותר עד לקליטה. מרגע ההשתלה חולפות מספר שבועות עד לקליטת השתל (למעשה תאי האב המייצרים את תאי הדם השונים) וייצור תקין של תאי דם במח העצם, בתקופה זו נמצא החולה בבידוד עקב חוסר תאי הגנה וגופו חשוף למחלות וזיהומים העשויים קטלניים לסכן את חייו. זמן הקליטה בהשתלות דם טבורי הוא ארוך יותר ב 14 – 10 ימים לעומת השתלות מח עצם ודם פריפרי וזאת עקב מיעוט התאים. החוקרים מקווים ומאמינים שהתפתחות טכנולוגיות לריבוי התאים במעבדה והשתלות של 2 מנות יסייעו להתגבר ולשפר את המצב גם בנושא זה יחד עם אמצעים נוספים בהם נוקטים כבר היום לעידוד ושיפור הקליטה. חשוב לציין שעל אף הקליטה האיטית יותר, תוצאות ההשתלות והישרדות המושתלים לטווח ארוך למעשה זהות להשתלות מח עצם ואינן טובות פחות בהשתלות מדם טבורי לעומת מח עצם ודם פריפרי.

3. עלויות. עלות השימור של מנת דם טבורי גבוהה בהרבה מהכנה ראשונית של תורם מח עצם שעיקרו רק בדיקת סיווג הרקמות. ואכן, העלויות הגבוהות מהוות את המכשול העיקרי להגדלת מאגרי הדם הטבורי הציבוריים. מצד שני, הניצולת הגבוהה של מאגרי הדם הטבורי (כיום למעלה מ 5%!) לעומת הניצולת במאגרי תורמי מח העצם (0.2% – 0.1) מצביע גם על כדאיות כלכלית בהשקעה ציבורית במאגרי הדם הטבורי.

4. זמינות התורם לתרומה חוזרת. במקרה בו נדרשת השתלה חוזרת או עירוי לויקוציטים שמקורן בתורם מח העצם, לא ניתן לחזור לתורם כדי לאסוף ממנו תאי אב נוספים.
 

כל הידע והניסיון שהצטבר בעולם מצביע על החשיבות הגדולה בהגדלת וביסוס המאגר הציבורי לדם טבורי. המאגר עשוי לתת מענה למאות ואלפי חולים בכל שנה. לרבים מחולים אלו אין כיום פתרון חלופי הולם והשתלה זו הינה הסיכוי האחרון להצלתם.

הממשל הפדרלי בארה"ב הקציב בשנת 2005 עשרות מליוני דולרים בתקציב רב שנתי במטרה להגדיל את המאגר הלאומי בארה"ב של הדם הטבורי שייאסף בעיקר מקבוצות מיעוט אתניות. גם בישראל נחקק בשנת 2007 חוק הדם הטבורי בו הוקצב מימון ממשלתי לשימור 1,000 מנות דם טבורי מקבוצות באוכלוסיה לפי תמהיל שייקבע ע"י משרד הבריאות. לגבי חולה ספציפי, הרופא המשתיל מפעיל שיקול דעת מקצועי, בכל מקרה לגופו, כדי להחליט על המקור הטוב ביותר להשתלה. זאת, בהתאם לנתונים הייחודיים של כל חולה ומצבו. כיום, בדרך כלל, אם יש תורם בוגר זמין הוא יהווה מקור מועדף לתאי אב, על פני דם טבורי.

תחשיבים כלכליים שנערכו, על פי הנתונים הקיימים כיום, מצביעים על כך, שקיימת כדאיות כלכלית גבוהה יותר, לטווח הארוך, בהשקעה במאגר הדם הטבורי.